יום הולדת חגיגה נחמדת?

המרדף המתמשך והמייגע על מנת לרצות את הילדים ואת הסביבה אף פעם לא נפסק.
אני זוכרת שפעם כשהייתי קטנה וחגגתי יום הולדת אמא הייתה מכינה לי עוגה גדולה מלאה בשוקולד, מרשמלו, ועדשים.
היא הייתה מזמינה את כל החברים מהכיתה אלינו הביתה, מסדרת את הבית מנקה, מקרצפת. אחר כך היא הייתה שולחת את אבא לסופר שייקנה חבילה גדולה של שוקולד השחר,250 קילו סלמי + 250 קילו פסטרמה,2 חבילות של חומוס צבר-קילו כל אחת,2 קופסאות מלפפונים חמוצים במלח,ו40 פיתות חמות מהמאפייה הסמוכה לבית.
היא הייתה במרדף אחרי ליצנים, קוסמים, הורים של הילדים מהכיתה-רצה כדי להכין הכל בזמן. אחרי שהיום הולדת נגמרה הייתה לוקחת מטאטא וצועקת על אבא לקום לנקות, אני זוכרת מראות של חומוס מרוח על הקיר, שוקולד על הכיסאות, שלוליות של מיץ תפוזים ופטל, בלונים מפוצצים בכל הבית. אין ספק שהיא עבדה קשה-כל זה בשביל שאגיד לה ש"היה כיף אמא".
היום זה לא כזה שונה, עדיין יש מרדף-אבל לא משנה מה נעשה, אף פעם זה לא מספיק, הכל כבר אותו דבר-משעמם, חופר, יקר.
ככל שעובר הזמן קשה לרצות את הילד שדבוק למסך ועיניו משוטטות בין הבזקי האור שנפלט מהמכשיר.
משגע אותי שתמיד יש לזאטוטים הקטנים בקשות שקשה נורא להשיג..

יום הולדת כמו פעם

איפה לשחק קלאס למטה? איפה המחבואים עם ילדי השכונה? אז-כשרצינו לצאת עם חברים היינו מתקשרים למספר של הבית "שלום אמא של ירדן אפשר לדבר עם ירדן?".
אולי נכנענו לטכנולוגיה ולעידן החדש, אולי הילדים לא יודעים כמה כיף היה פעם-לשחק עד שאמא של תומר הייתה צועקת עליו מלמעלה, לשחק במשחקי כדור, ולקפץ בקלאס עד שרבקה הייתה משתלטת עם הבתים שלה, ואיפה לקפוץ בגומי-מספרים, משולש, מחומש, מרובע?

כל המרמור הזה הגיע בגלל יום ההולדת של בת חברה קרובה מאוד. מצאנו את עצמנו מחפשות שעות בפייסבוק אחר מפעיל שבאמת יפעיל את הילדים. מישהו שיוציא את עיניהם מהמסך, מישהו שיגרום להם לצחוק עד שכואבת הבטן, מישהו שישנה להם את ההרגל. מישהו שיגרום להם ליהנות בהכי תמימות שיש-נו בדיוק כמו פעם!

אבל זה לא נגמר בזה, מה עם האוכל? לכי חפשי בופה, או חברת קייטרינג שמתאימה לילדים-וכל אחד והבקשות שלו. גם לחתוך פלטת ירקות לילדים, ולהביא שולחן מהבית כנסת ולסדר את הבית. אחר כך גם מנקים כאילו לא עברה פה סערת זאטוטים!
אוחחח בא לי פשוט לצעוק לכולם "קפצו לי!"

רגע, קפצו לי? למה לא? זה יכול להיות רעיון טוב.
אחרי שוטטות קצרה מצאתי בדיוק את האנשים הנכונים שיכולים לגרום לכך:
הרמנו להם טלפון אחד וסגרנו, בלי לכלוך בבית, בלי ניפוח בלונים עד שמתפוצצות לי הריאות, בלי לבקש כיסאות ושולחנות מהשכנים. טרמפולינו באים עם דוכנים במיוחד לילדים-פופקורן, שערות סבתא, נקניקיות, ומי צריך בכלל לשבת?
נכנסתי לאתר ופשוט ראיתי איזה מתנפחים אני רוצה.
איזה כיף שאפשר לסדר כיף לילדים מבלי לפשוט את הרגל !